מאכלים מסורתיים מאמריקה הלטינית

Arepa - הקלאסיקה הפרה-קולומביאנית

אחד המרכיבים העיקריים באמריקה הלטינית הוא תירס, דגן דגן שמשרת את תושבי האזור כבר יותר מ-10,000 שנים! 'ארפה' ממש שווה לנסות ולהיראות קצת כמו לביבה עגולה קטנה. הארפה היא פרה-קולומביאנית; הוא מיוצר מקמח תירס והוא מאוד מותאם מכיוון שניתן לבשל אותו בדרכים שונות. הדרך הנפוצה ביותר לאכול ארפס היא מילוי בחמאה וגבינה ולאחר מכן אפוי. לפעמים אפשר לטגן אותם ולהגיש עם גבינה מגוררת וביצה מטוגנת. אפשר למצוא את זה בכל רחבי דרום אמריקה וניתן לאכול אותו עם תוספות אזוריות כמו שרימפס, בשר וגוואקמולי. אחת הדוגמאות המדהימות למראה היא ה-'Arepa de pabellon' הוונצואלנית המוגשת עם פלנטיינים מטוגנים, שעועית שחורה ובשר בקר קלוע.

Pupusa - לחם שטוח מקמח תירס

קלאסיקה לטינית נוספת היא ה-Pupusa, לחם שטוח מאל סלבידור והונדורס. אלה דומים לארפה הקולומביאנית אבל בדרך כלל עשויים מקמח תירס. היופי בלחם שטוח מסוג זה הוא שניתן להכין אותו טרי ולמלא אותו בכל מיני התמחויות מקומיות, כמו בשרים, דגים ושעועית. דוגמה נוספת לחשיבות השימוש בתירס או בתירס היא הטורטייה והטאקו שהפכו לשם נרדף למקסיקו. הטורטייה שנעשתה לראשונה על ידי האצטקים, היא חלק חיוני באכילה היומיומית. זהו לחם שטוח עגול ודק שיכול להכיל כל מה שהשף רוצה, כמו חזיר צלוי, צ'ילי ושמנת חמוצה.

סלסה - ריקוד של תבלין

אחד הדברים הגדולים באוכל לטיני הוא הדרך שבה אתה יכול פשוט להוסיף למה שיש לך. סלסה היא תוספת הבחירה עבור רבים; עם השילוב של עגבניות טריות, כוסברה וליים היא כמעט ארוחה בפני עצמה. התבלין המעולה הזה יכול להשתנות מהעגבנייה האדומה והצ'ילי 'פיקו דה גאלו' ועד לסלסה ורדה הירוקה העשויה מעגבניות ופלפלים ירוקים. כמובן, צ'יפס טורטיה וסלסה טובה הם אחת התענוגות הגדולים של אכילת אוכל רחוב.

גוואקמולי - מצרך מקסיקני

כל פרשנות על אוכל מקסיקני לא תהיה שלמה ללא אזכור של גוואקמולי. התבלין הנפלא הזה עשוי מאבוקדו, כוסברה, מיץ ליים ובצל. במקסיקו היא נפוצה בכל מקום, מדוכני רחוב ועד למסעדות משובחות. אפשר ליהנות מזה כמטבל או כסלט ומחמיא לרוב הבשרים והולך טוב בטאקו. הדבר הגדול במנה הירוקה האפית הזו הוא שלא רק שהיא טעימה, אלא גם מכילה מספר ויטמינים ומינרלים.

מנות אורז שאי אפשר לפספס

אורז מקסיקני הוא עוד קלאסיקה לטינית שאפשר לבשל או ליהנות ממנה בטיולים שלך. אנשים רבים מבלבלים את המנה הזו עם אורז ספרדי אבל זה מאופיין בצבע הכתום היפה שלו מהעגבניות. הקסם של המנה הוא שהאורז מבושל במרק עשיר ומתובל ומתובל היטב. בברזיל אוכל נוסף שחייבים לאכול הוא 'גלינהאדה', בעיקרו של עוף זעפרן ואורז. למאכל האורז הספציפי הזה יש צבע נפלא בשל הזעפרן ומקורו עם הגעתם של הפורטוגזים לברזיל במאה ה-16. השם עצמו מגיע מהפורטוגזית 'galinha' שפירושה עוף.

אמפנדה לנשנוש

בקורנוול, אנגליה, יש להם את הקורניש פאסטי, אבל במדינות אמריקה הלטינית של ארגנטינה וצ'ילה הם מציעים לעולם אמפנדס. המלצה מצוינת אחת תהיה ה-Empanadas de Pino מעורר הפה שמכיל בשר בקר רך, ביצים קשות, צימוקים וכמה זיתים. זוהי ארוחה חובה לכל מי שמטייל באזור! מקורם בצפון מערב ספרד מגליציה. בארגנטינה, הם חטיף מוערך מאוד ויכולים להכיל תערובת של תפוחי אדמה, פלפלים וצ'ילי.

ולקינוח…

לבסוף, אחרי כל ההצעות המלוחות הנפלאות הללו מאמריקה הלטינית, יש צורך במשהו מתוק. צ'ורוס היא סופגנייה ארוכה ודקה שהוכנה ברחוב ומוגשת בקרנבלים ובחגיגות לאומיות אחרות. מקורו של צ'ורו ממדריד והוא ארוחת בוקר נהדרת עם קפה קון לצ'ה. זה נעשה אפילו יותר טעים עם פיזור של סוכר וקינמון מעל.